Tuesday, January 5, 2010

קצת לקרטע, לפעמים די רצוי

1. אין ברירה, צריכה לעניין את עצמי בדרכים קצת מלאכותיות, למשל, להצטלם עם צעיף של סבתא רוסיה ולעטות פרוות עז אח"כ למצוא כותרת בומבסטית ולגחך.

2. אני באמת לא יודעת מה אני רוצה לעשות פה. מן הסתם רוצה לשחק אבל שיהיה משמעותי בשבילי ופורה ומעניין אחרים כמובן. טוב, עד כאן רצונות.

3. קצת על כותרת הבלוג, זהו חינוך מסוג קצת בעייתי כי הוא לא נותן לצופים אפשרות לפענח את התהליך יצירת האובייקט בו הם צפו, וזה כמו הלוחות הראשונים שהיו לגמרי מעשה אלהים ובמובן זה בלתי נגישים לבני אדם. אבל מצד שני זה עדיין, וואו, כמו גוף תלת מימדי שחוצה עולם דו מימדי.

4. בסטודיו
בזמן שהתלבטתי איזה אף לצייר לגברת עם העיניים הכ"כ מוכרות שציירתי, ביקשתי שכבר תופיע לפני כדי שאוכל לצייר את האף האמיתי שלה. בזמן שחיכיתי לה החלטתי לעשות משהו עם בכחוס, זה היה בחור עם פרצוף קצת עבה של בחורה. ניסיתי לשפוך עליו מים ואז להספיג אותם בסמרטוט הפלא אלא שמשום מה הסמרטוט לא הסכים לקבל את המים והם נשפכו לתוך נעל הבית שלי! שאלתי אותם אם הם לא השתגעו.

5. המרחב של הבלוג
מזכיר לי תקופה בה הרגשתי את הפלפלים כועסים בגלגל שקליתי אותם על האש ושמתי אותם בשקית ניילון כדי שאפשר יהיה לקלף אותם.


3 comments:

  1. זה משעשע, וכיף לקרוא, למרות שאינני מכירה את הדמויות.היה נחמד לראות אותך מדברת בצורה שאני קצת לא מכירה... לקרטע זה בהחלט נצרך לפעמים.
    שולמית

    ReplyDelete
  2. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete
  3. הפסקאות האלו מאד תואמות את התמונה. יש להן מין קצב של ראפ כזה.אני מדמיינת את הבבול'ה שבתמונה רצה וקופצת סביב למונוליט

    ReplyDelete